#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם החוטין נפסקים, האם הציצית כשר?	"לפי הרא&quot;ש כשר אם נשאר החוט כדי עניבה, וממילא אם צד אחד נפסקו לגמרי וצד שני נפסקו עד כדי עניבה כשר, אבל ר&quot;ת סבר דבעי ב&#x27; חוטין שלימין, ואידך ב&#x27; חוטין סגי בכדי עניבה מצד אחד. וקיי&quot;ל מדינא כהרא&quot;ש [וגם יכול לברך עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)] אבל טוב לחוש לשיטת ר&quot;ת. [יש עוד שיטות שמוזכרים בב&quot;י כגון היש מפרשים (עמ&#x27; ע&quot;ז) דס&quot;ל דלפי הרבנן ליכא דין גרדומין כלל ובעי כל שמונה חוטין להיות י&quot;ב גודלין, ויש שיטת רבינו ירוחם (עמ&#x27; פ&#x27;) דפסול אם נפסק ב&#x27; חוטין אפי&#x27; בכדי עניבה, ויש תשובת הרא&quot;ש (עמ&#x27; פ&#x27;) דס&quot;ל דאם נשארו ששה בכדי עניבה ושנים נפסקו לגמרי כשר, ויש שיטת בעל האגור (הובא בדרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;) דס&quot;ל דאם נפסק חוט אחד לגמרי פסול. אבל לא קיי&quot;ל כשיטות אלו, ויש עוד שיטת הרמב&quot;ם (בב&quot;י יש ג&#x27; מהלכים, ובערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27; כתב עוד מהלך ודומה למהלך הרא&quot;ש)]"	סימן יב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור כדי עניבה?	"איבעיא להו בגמ&#x27; אם הוא כדי לענבן כולהו [לפי הב&quot;י ומ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) היינו רק הגרדומים ממש, ולפי החזו&quot;א (סי&#x27; ג&#x27; ס&quot;ק י&quot;ד) כל הראויין להיות גרדומין וכשרים דס&quot;ל דצריך שיעור קבוע. והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) ס&quot;ל בדעת המרדכי דצד זה בגמ&#x27; מחמיר יותר דצריך לשער כדי לענב כל אחד ואחד בפנ&quot;ע, אבל רוב הפוסקים חולקים עליו וס&quot;ל דצד זה בגמ&#x27; לקולה דסגי כדי לענב כולם ביחד (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם)] או דלמא כל חד וחד לחודיה [כפשוטו ר&quot;ל כדי לענב מיניה וביה, אבל הסמ&quot;ג משמע כדי לענב חוט אחר (ב&quot;י עמ&#x27; פ&quot;ב)]. והרא&quot;ש פסק לחומרא אבל מהרי&quot;ף והרמב&quot;ם משמע דאזלי לקולא דהוי ספק דרבנן. למעשה, כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) דבע&quot;כ השיעור גרדומין הוא פחות מחצי משיעור ענף, וא&quot;כ לרש&quot;י דשיעור ענף הוא ד&#x27; גודלין השיעור גרדומין הוא ב&#x27; גודלין [ומתמיה על החיי&quot;א דכתב ד&#x27; גודלין {ובאמת זה מתאים בשיטת תוס&#x27;}], ולפי הרא&quot;ש והרמב&quot;ם יהא פחות מגודל אחד ושליש [אולם מהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) משמע דאפי&#x27; לשיטות אלו צריך להחמיר עד ב&#x27; גודלין], ואע&quot;פ שכתב הביה&quot;ל דכדי עניבה אינו יותר מב&#x27; גודלין, מ&quot;מ השיעור אמיתי תלוי במציאות אם יכול לענב החוטין הגרדומין וכמ&quot;ש המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) (רב גרשון מלצר עמ&#x27; 214)"	סימן יב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מצטרפים ב&#x27; צדדין להשיעור כדי עניבה?"	"הב&quot;י מסתפק בזה, והדרכ&quot;מ רצה לומר בדעת הטור דמצטרפים, אולם המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הניחו בספק, ופסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) להחמיר. אולם, כתב רע&quot;א דאם יש עוד סניף כגון שודאי יש בו כדי עניבה לכל אחד ואחד לבדו בודאי יש לסמוך עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {דהוי ד&#x27; ספיקות באיסור דרבנן} [אכן החזו&quot;א (סי&#x27; ג&#x27; ס&quot;ק י&quot;ד) ס&quot;ל דפשוט דאין מצטרפין ב&#x27; צדדין, ואפי&#x27; סניף לא הוי]"	סימן יב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפסק החוט באמצע הגדיל 1) באמצע חוליא הראשונה 2) חוץ מחוליא הראשונה 3) חוץ מחוליא הראשונה בשעת עשיית החוליות 4) במקום הנקב?	1) לפי הביה&quot;ל (ד&quot;ה יש) פסול דקשר עליון [שהוא הקשר השני] דאורייתא, אבל החזו&quot;א מקיל 2) הוי כאילו נפסק ראש אחד לגמרי [ואם נפסק עוד ראש אחר פסול] (ביה&quot;ל ד&quot;ה יש) 3) הביה&quot;ל (ד&quot;ה שמא) מסתפק אם דינו כגרדומים כיון שדעתו לגמרה והעלה בצ&quot;ע, אבל החזו&quot;א מקיל אם אינו גומר החוליות 4) פסול (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)	סימן יב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש גרדומים הכשרים, האם מותר להטילם על בגד לנתקם ולהטילם על בגד אחר או אותה בגד?	"לא דאז הוי כמתחילה וצריך י&quot;ב גודלים (ט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), וע&quot;ע ברע&quot;א דמסתפק אם מותר להחזירם דאפשר דהוי כמעשה אחת"	סימן יב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נפסק החוט, האם מהני לקשור חוט אליו?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דן באופן שהיה כשר בתחילה ואח&quot;כ נפסל, ומסופק אם יכול להכשירו ע&quot;י הקשירה, אבל פשוט דמהני הקשירה אם עדיין עומד בכשרותו, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) דלא מהני אלא אם עדיין עומד בכשרותו{והא דאשכחן בעירובין (כ&quot;ד ע&quot;א) דהוי כפנים חדשות באו לכאן, היינו לענין טהרת הכלי וכדומה דהוי ככלי אחר וה&quot;נ חשיב כטלית אחר אבל עדיין כשר הוא לפי המ&quot;ב (ר&quot;י באק)}, אכן החזו&quot;א (סי&#x27; ג&#x27; ס&quot;ק ט&quot;ו) סבר דלא מהני כלל לקשור הציצית יחדו"	סימן יב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נפסק ראש אחד משני הצדדין, למה לא אזלינן בתר רוב?	"1) תי&#x27; החת&quot;ס כל קבוע כמחצה על מחצה דמי&lt;br&gt;2) הוי מילתא דאפשר לברוריה (ספר אבני זכרון סי&#x27; י&quot;ב בשם ריש&quot;א)"	סימן יב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לנשק הציצית?	"יש נוהגין לנשק ציציותיו בכל עת שרואין אותם, וכן מנשקין הסוכה בהלכיתו וביציאתו, וכן ד&#x27; מינים דלולב, וכן המצות ומרור בפסח, הכל לחבב את המצות (של&quot;ה, עטרת זקנים, מ&quot;ב סי&#x27; תע&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן יב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה עובי חוטין משערין השיעור כדי עניבה?	"הבעל העיטור סבר דמשערין בשערות, והב&quot;י חולק עליו וסבר דאזיל בתר שאר ציציות, וביאר הרמ&quot;א בבינונים [ותמה המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) עליהם למה חולקים על בעל העיטור]"	סימן יב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה מקום מודדין כדי עניבה?	"לרש&quot;י ממקום ענף, לר&quot;י ממקום הגדיל. להלכה, אע&quot;פ שמבואר בב&quot;י דהרבה ראשונים פוסקים כר&quot;י, אין לסמוך עליו אלא במקום דאי אפשר, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דאין לברך עליו וגם אין לצאת בו ברה&quot;ר בשבת [אבל לכרמלית מותר (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה יש)] {ואע&quot;פ שכבר אמרנו דכשיש פסול בהציצית מותר לצאת בהם בשבת שהם בטלים להבגד (כמ&quot;ש הט&quot;ז ריש סימן י&quot;ג), כאן אסור משום שאר ציצית הכשרים (לבושי שרד ס&quot;ק ט&quot;ו)}, ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך דעדיף טפי להתירה לצאת בה שיטת רש&quot;י"	סימן יב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן הציצית בעוד שהוא עליו?	לא, דלא מהני לעמוד במקומו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), אבל אומרים בשם החזו&quot;א שמותר מפני שהוא עוסק בהמצוה	סימן יב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נפסקו כל החוטין עד הגדיל, מה יעשה?	"כיון דלרש&quot;י הוא פסול מדאורייתא, עדיף להתיר כולו [כדי להוציאו מתעשה ולא מן העשוי] וחוזר ויעשה מקצת גדיל, דלפי הרא&quot;ש והרמב&quot;ם סגי בד&#x27; גודלים, ואע&quot;פ דקיי&quot;ל דבעי י&quot;ב מתחילה היינו מדרבנן אבל מדאורייתא כשר בכל דהו, ומ&quot;מ אינו יכול לברך עליו (רע&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה יש)"	סימן יב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם נפסקו חוטין, האם טוב לתקנו אפי&#x27; אם הציצית כשר?"	"יש כמה טעמים לתקנו אפי&#x27; כשהוא כשר מעיקר הדין:&lt;br&gt;1) כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;ב) דאם נפסקו החוטין אפי&#x27; באופן שהם כשרים אפ&quot;ה ראוי לתקנו דיש ענין במנין ל&quot;ב&lt;br&gt;2) הב&quot;י (סי&#x27; י&quot;ג) כתב דנוהגין לתקן החוטין קודם שיגיעו לידי פסול&lt;br&gt; 3) יש שיטת האגור דס&quot;ל דפסול בחוט אחד, ויש שיטה דלית להו גרדומין כלל, וכמ&quot;ש בריש הסימן"	סימן יב סעיף ג		
